פסק דין
1.בפני תביעה כספית בסכום של 23,770 ₪- יתרת תגמולי ביטוח על פי פוליסה לביטוח דירה, שלטענת התובע, הינו זכאי לקבל בגין נזקי מים שתוקנו על ידו בסכום של 40,600 ₪.
התובע צרף קבלה על תשלום סכום התיקון וכן העיד את הקבלן שביצע את התיקון. התובע טען, כי שמאי מטעם הנתבעת הגיע לביתו וראה את הפיצוץ בצנרת. לטענות התובע התיקון התייחס לנזילות ולא הוחלפה כל הצנרת, שכן שנתיים קודם לכן ביצע שיפוץ וכבר הוחלפה הצנרת בחלקה המזרחית של הדירה.
התובע טען, כי הנתבעת הפחיתה מסכום הפיצוי שלא כדין סכומי השתתפות עצמית בגין 8 מוקדים וכן העלתה את שווי הדירה לצורך הפחתת סכום הפיצוי.
2.לטענת הנתבעת, למרות שעל פי הפוליסה זכאי היה התובע להחזר רק בגין תיקון נקודתי של מקור הפיצוץ, או התקלה בצנרת המים, החליט התובע על דעת עצמו להחליף את כל הצנרת ולבצע שיפוץ בדירתו. הנתבעת טענה, כי לפנים משורת הדין, הסכימה לשלם לתובע פיצוי, תוך קיזוז 8 השתתפויות עצמיות. כן טענה הנתבעת כי התובע ביצע את הביטוח בתת ביטוח, עת קבע את שווי דירתו בסכום הנמוך משוויה האמיתי ולפיכך בהתאם להוראות חוק חוזה ביטוח, זכאית הייתה הנתבעת לקזז, בהתאם, חלק יחסי מהפיצוי.
דיון:
3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שבפני, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ראשית אציין, כי טענת הנתבעת כאילו שילמה לתובע סכום פיצוי לפנים משורת הדין (שכן לא דובר בתיקון נקודתי של הנזילות, אלא בהחלפת כל הצנרת וביצוע שיפוץ כללי), הייתה יכולה להיות רלוונטית אלמלא מכתבה מיום 22.8.12 אשר נשלח לתובע, וכן אילו הייתה הנתבעת מצרפת חוות דעת שמאית, או הערכת מחיר ביחס לתיקון נזקי הצנרת בלבד.
בהתאם לפוליסה, בסעיף ההרחבה לנזקי מים נקבע:
"המבוטח יוכל לתקן את הנזק על ידי כל בעל מקצוע שימצא לנכון. המבטח ישפה את המבוטח בגין עלות התיקון על פי הערכת שמאי מטעם המבטח".
כלומר, התובע היה רשאי לפנות לאיש מקצוע מטעמו. אמנם, עיון בהצעת המחיר שצורפה על ידי הקבלן, מעלה כי כללה גם ריצוף חדש, החלפת מקלחון ו-3 כיורים חדשים.
יחד עם זאת, הקבלן המבצע העיד כי היו צינורות קרובים מתחת לאמבטיה וכי בעקבות השבירה והשיפוץ היה צורך להחליף את כל המערכת של המקלחת.
עדיין, במהלך הדיון, סברתי כי לאור השיפוץ גם בכלים הסניטריים, ספק אם יש לקבל את הערכת המחיר שצרף התובע. יחד עם זאת, בבואי ליתן פסק דין זה, הסתבר כי הנתבעת לא צרפה הערכת שמאי המתייחס לעלות תיקון נקודתית של הנזילות, ולפיכך לא ניתן לקבוע כמה מתוך העלות ששולמה, אינה מתייחסת לתיקון הנזילות דווקא.
לא רק שהנתבעת לא צרפה כל חוות דעת בעניין, הרי שעל פי מכתבה מיום 22.8.12, אף לא העלתה כל הסתייגות מסכום הנזק וכתבה במפורש בסעיף 2:
"סכום הפיצוי שאושר על ידי השמאי 40,600 ₪".
הנתבעת אמנם ניכתה השתתפות עצמית, וכן הפחיתה בגין ביטוח חסר, אולם, לעניין סכום הנזק יש במכתבה משום הודאת בעל דין בסכום הנזק.
לא נעלם מעיני כי בחוות הדעת מטעם השמאי, צוין כי במהלך ביקורו בבית נוכח כי כל הצנרת הוחלפה ולא ניתן לקבוע היכן היה מקור הנזק. יחד עם זאת,כאמור לא מצאתי כל הערכה שמאית בדבר עלות תיקונים מיותרת ביחס להחלפת כלים סניטריים, ריצוף וכיוב'. לפיכך, אין ביכולת בית המשפט להעריך מה שווי התיקון שהיה סביר בנסיבות ומה השווי שמתייחס לשיפוץ שלא נדרש באותה עת. ללא קשר למקור הנזק אותו לא ניתן היה לגלות, לפי טענת שמאי הנתבעת, יכול היה השמאי להביע דעתו, ולו באופן כללי, באשר לתיקונים מיותרים שבוצעו.
העובדה שהשמאי לא העריך את העלות בחוות דעתו והעובדה שהנתבעת לא מצאה לנכון להעידו, ואף הודתה במכתבה כי סכום הפיצוי שאושר על ידי השמאי עומד על 40,600 ₪ ומסכום זה במלואו ביצעה את ההפחתות- כל אלה מקימים השתק ביחס לטענת הנתבעות בעניין.
4.בהתאם לסעיף 60 לחוק חוזה ביטוח תשמ"א 1981 (להלן: "החוק") נקבע:
"היה בשעת כריתת החוזה סכום הביטוח פחות משוויו של הנכס המבוטח, תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין שווי הנכס בשעת כריתת החוזה".
פוליסת הביטוח הרלוונטית חודשה 4 חודשים בלבד לפני קרות האירוע ושווי הדירה נקבע בה על סך 621,044 ₪ בלבד.